<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג — דפוס אמשטרדם סימן נ"ה</h1>
<h2>דף לא.</h2>
שאלה. על ששאל אדוני על שמועה ששמע שאני מתיר לנשים לאחר טבילה להכנס במרחץ להזיע ולהשתטף בחמין. (תשובה) אודיעך כי מיום עמדי על דעתי תמהתי מאין רגילין שנהגו איסור בדבר, ואמרתי אני עם לבבי אולי מההוא די"ח דברים (שבת י"ד ע"א) שהיו טובלין במי מערות סרוחין, וחוזרין ונותנין עליהן ג' לוגין שאובין, התחילו ועשאם קבע לומר לא הללו מטהרין אלא הללו כו', ה"נ רוצים לגזור שלא לכנוס במים שאובים אחר הטבילה. ואם מטעם זה לאו מילתא היא, די"ח דבר לא גזרו אלא לתרומה ולא לחולין, וכל לבעלה חולין הוא, כדאיתא פרק השוחט (חולין ל"א ע"א). וכן דנתי בשכבר לפני הר"ר יצחק מווינא, כשישבנו בבית הכנסת ואחד מן החבורה התחיל לדבר בדברים הללו, וחזיתי (לדעתי) [לדעתיה] שהיה (אומר) [אוסר], ודנתי דכל לבעלה (חול) [חולין] הוא ושתק. ושוב שמע מבחורי ממנטובא שמכבר שלח דבריו לאסור אל רבינו ישעיה (מברנניא) [מטרניה] זצ"ל, והשיב לו להיתר כדברי. ועל דא אנא סמיך. ושלום.
